בין הוירטואלי לאמיתי

שני בני דודים רצו לאכול סברסים, לקטוף בקצה הרחוב

ישבו והתחילו לבנות מכשיר שכזה - מקל שטוח ובקצהו פחית.

פתחו בפותחן את הפחית מפח

ואבא הסביר להם על נקודת משען ועל פחות מאמץ.

"מיצינו" אמרו שניהם.

האבא גייס את כל ההכלה שיש בו כדי שלא תישבר רוחם, אך גם המשימה - שתתבצע.

הצליח, גייס.

המשיכו ופתחו, הבריגו במברגה והלכו לקטיף.

בסברס הראשון התפרקו המכשירים.

טוב שאבא הביא אחד מקצועי, כזה שקונים.

השימחה שלהם כשהצליחו לקטוף, המילים שאמרו "היה שווה" העלו אצלי את המחשבה

על כך שבסרטים ובמחשב הכל פשוט ומצליח, ובחיים האמיתיים יותר קשה ויש אתגרים לא צפויים:

הפחית לא מתאימה לפותחן, להפעיל פותחן דרושה מיומנות והקוצים של הסברס באמת דוקרים...

האם בעולם "החדש" ו"המשתנה" בו נח לנו כל כך יש ערך ל"מעשים אמיתיים"?

המחשבה שלי נמצאת גם "באתגרים אמיתיים" שהעלתי לפני כמה שבועות https://katzr.net/ea91a7

שבת שלום, אתגרים אמיתיים, מעשים אמיתיים ומחשבות טובת!

שקד

(ותודה לעודד על התמונה של הפרי)